כל מה שלא ידעת על אפידורל

 

.

כל הריונית שמעה עליה, ורבות מעוניינות לבחור בה – לו רק כדי לעבור את הלידה עצמה עם כמה שפחות כאב וכדי לצמצם ככל האפשר את תחושת חוסר הנוחות. אפידורל היא שיטת הרדמה אזורית, הכוללת הזרקה של חומר מאלחש אל החלל האפידורלי. הזרקה זו נעשית בזמן ציר בשלב השני של הלידה ( השלב שעובר מפתיחה מלאה ועד יציאת העובר ) על ידי רופא מרדים ובליווי המיילדת והיא גורמת ליולדת אובדן תחושה חלקי. הדבר מביא להפחתת רמות הכאב שהיא חווה, ועבור נשים רבות היא מובילה להתמודדות טובה יותר עם ההליך עצמו. חומר ההרדמה מוזרק ישירות לעמוד השדרה, לרווח שבין תעלת החוליות לחוט השדרה עצמו. כך נחסמים אותות הכאב בעמוד השדרה והאישה איננה חשה אותם יותר או לעיתים חשה אותם, אך בעוצמות נמוכות יותר.

    הנה סקירה קצרה של כמה נקודות חשובות שכדאי להכיר ולדעת על האפידורל:

  1. האפידורל איננו מעלה את השכיחות ללידה מכשירנית – בשנים האחרונות אנו נחשפים לסטיגמה, ההולכת והופכת לשגורה בפי רבים (או ליתר דיוק, רבות) כי האפידורל הוא זה האחראי לעלייה במספר הניתוחים הקיסריים. מסתבר שהדבר איננו נכון כלל, וכשבוחנים זאת מבחינה סטטיסטית, מגלים כי השימוש באפידורל איננו מעלה את מספר הלידות המצריכות התערבות של מכשירים רפואיים ( לידת ואקום או מלקחיים) .
  2. כאבי גב? לא בבית ספרנו – יולדות רבות חוששות מאוד מזריקת האפידורל בשל הפחד מכאבי גב. אחת הסטיגמות הקשורה לאפידורל היא שיולדות שמקבלות מנת אפידורל, סובלות בדרך כלל בזמן הלידה מכאבי גב קשים מאד. נכון, הרדמה מסוג כזה עלולה לגרום לכאב באותו מקום שבו נעשתה הדקירה, אולם על פי מחקרים שנעשו בנושא לא נמצאו הבדלים בעוצמת כאבי הגב בין נשים שילדו עם אפידורל לבין נשים שבחרו ללדת ללא אפידורל.
  3. אפידורל בניתוח קיסרי – לא הרבה יודעות, אך ההרדמה לקראת הניתוח הקיסרי, הרדמה חלקית לרוב, כוללת אפידורל בשילוב עם מאלחשים נוספים, כמו מורפיום ועוד, האחראיים על הקטנת ריכוז המאלחשים המקומיים, שהם אלה הגורמים לתחושת שיתוק בגפיים התחתונות ולחולשה ברגליים.
  4. תופעות לוואי – נשים שילדו בניתוח קיסרי מתמודדות לרוב לאחר הניתוח עם תחושה שהיא כמעין ריחוף. תופעות לוואי נוספות, לאור השימוש באפידורל יחד עם חומרי אלחוש נוספים לצורך ההרדמה לקראת הניתוח, יכולות להיות בחילות והקאות, כמו גם גרד בפנים או באזורים אחרים בגוף. יחד עם זאת, תופעות אלו חולפות מעצמן בתוך כמה שעות בדרך כלל ואינן צריכות להדאיג את היולדת.
  5. תזוזה בזמן הזרקת חומר ההרדמה – כולן יודעות שאסור להן לזוז כשמזריקים להן את האפידורל. זוהי איננה חוויה נעימה, אך פעמים רבות היא זו המפרידה בין לידה קלה ללידה שהפכה לסיוט של ממש. יחד עם זאת, כדאי לדעת שגם אם זזים במקרה, לא מדובר כאן באסון. תזוזה בעת החדרת המחט יכולה לגרום החדרה עמוקה יותר שלה, מה שעשוי להוביל לכאבי ראש. כאבי ראש אלה חולפים בדרך כלל מעצמם ואין צורך בהתערבות כלשהי. בכל אופן חשוב לדעת שהמיילדת מאוד מנוסה והיא אוחזת ביולדת בזמן שהרופא המרדים מבצע את ההזרקה.
  6. מה קורה כשהאפידורל לא עובד – אז, מסתבר שישנם מקרים שבהם לאחר זריקת ההרדמה היולדת לא חשה הקלה בכאב, למרות שכן חשה בצד אחד רדום. הדבר קורה בחמישית מהמקרים שבהם מתבצעת הזריקה והסיבה לכך קשורה בחלל האפידורלי של האישה עצמה. ישנן נשים שבחלל האפידורלי שלהן יש מחיצות, שאינן מאפשרות לחומר ההרדמה להתפשט בצורה שווה לשני הצדדים. במקרה כזה עשוי הרופא המרדים לשנות את מיקומו של הקטטר האפידורלי. אם הדבר לא עוזר, מבצעים החדרה מחודשת של חומר ההרדמה.
  7. מינון בהתאמה מלאה – המינון שאותו בוחר המרדים להזריק ליולדת נקבע בהתאם למצבה האישי, משקלה ותוך התייחסות לשלב הלידה שבו היא נמצאת. ישנם מצבים בהם יכולה האישה לשלוט בעצמה על רמת חומר ההרדמה במידה שהיא מעוניינת בכך. כמובן שישנה הגבלה מסוימת לסך כל החומר שיחדור כדי למנוע מצב של קבלת מנת יתר.
  8. לא כל אחת יכולה לקבל את הזריקה – ישנם מצבים מסוימים שבהם לא ניתן לקבל את האפידורל. למשל, במקרים בהם האישה משתמשת בתרופות מדללות דם, במקרים של חיידק בדם, במקרים של רמת טסיות בדם הנחשבת לנמוכה מאד (מתחת ל-100 אלף בדרך כלל), במקרים של עיוות בעמוד השדרה, במקרים של תת לחץ דם, קעקועים גדולים באזור הגב התחתון או במקרים בהם הלידה מתפתחת מהר מאד והתינוק עשוי להיוולד בתוך פרק זמן קצר.